מילים של תנועה

עם שעדיין אינו יכול לראות היכן הוא עומד בסיפור שלו עצמו.

מדד שנותן לביצוע מספר, כפי ששעון נותן לרץ, כדי לעזור להגיע אל מטרה. במדידה העין עוברת מן הביצוע אל המספר, ולאט לאט המדד תופס את מקומה של המטרה. המילה נקראת לפי תנועתה: מה שהיא עושה, לא מה שהמילון אומר.

לכוון אל משהו ולנחות לצידו, בלי לראות שהחטאת.

לזהות שוב מישהו, או את מקומך שלך, כשפוגשים בו. זה קורה לאדם; זה אינו הישג.

קשר מתמשך שניתן לפני כל כלל.

הרגע שבו אדם מודה שאינו יכול לתקן את חייו מן המקום שבו הוא עומד, משום שהמקום הזה הוא הבעיה.

הרגע שבו אירועים ישנים נופלים למקומם והדרך שלפנים מראה לאן הובילה. לפניו יש לחיים זיכרונות ותוכניות, אבל אין להם עלילה.

אורח חיים ששוחק את הדבר עצמו שאליו הוא מושיט יד. לא מוות גופני.

הרגע שבו האנושות רואה היכן היא עומדת בהיסטוריה שלה עצמה.

המדד מחליף בשקט את המטרה, ואיש אינו מחליט על כך. כמו ילד על מגלשה: הוא משתתף בתנועה אבל אינו מנווט אותה.

עלילה שנראתה שבורה מתבררת כעלילה שהייתה לה צורה כל הזמן.

התנועה המרכזית של הספר: מניהול החיים כמו פרויקט אל היות חלק מסיפור גדול יותר.

במעמד שבו אדם עומד על הסיפור ולא על המדדים שלו (en Christō), אין למדד כוח להרשיע.

הנקודה בסיפור שבה התפנית שלו כבר התרחשה. האדם מפסיק לנווט מבחוץ ומשתתף מבפנים.

מילה שקוראת בשם למה שאסור לרצות מפנה אליו את תשומת הלב, כמו הארון שאומרים לילד לא לפתוח.

ככל שמביטים זמן רב יותר במדד במקום במטרה, כך מתרחקים יותר מן המטרה.

המרווח בין אדם לבין הדבר שבאמת רצה. תמיד נקרא בשם בין שני מקומות.

למצוא שוב את מקומך בסיפור.

הנקודה שאליה הצביעה אמת המידה כל הזמן; מילה אחת לשתיהן.

השינוי שבא מתוך הסיפור, לא מתוכנית טובה יותר או ממאמץ רב יותר.